הולכים בשביל ישראל
שביל ישראל שסומן בשנת 1995 ע"י הועדה לסימון שבילים נפרש ע"פ למעלה מ- 1,000 ק"מ. הפרסומים השונים מצבעים על המספר 960 ק"מ. ממדידות עדכניות שמבוצע עם המטיילים בקבוצות שאני מוביל עולים מספרים מעט שונים. הערכתי שאורכו של שביל ישראל ינוע בין 1,000 ל 1,040 ק"מ.
את שביל ישראל ניתן ללכת באופנים שונים: מצפון לדרום ולהפך, ברצף, בקבוצות מאורגנות ואו בקבוצות מודרכות. לעניות דעתי הליכה בלתי מודרכת בשביל מחמיצה את אחת המטרות העיקריות והיא הכרת השביל באופן בלתי אמצעי: היסטוריה, ארכיאולוגיה בוטניקה ועוד. כיום אני מוביל במסגרת חברת ה טיולים שבבעלותי "ארץ הצבי טיולים"קבוצות מודרכות בשביל ישראל ומספר המצטרפים הולך ועולה.
מרבית המסלולים באזור הצפון מוגדרים כקלים עד בינוניים, למעט המסלול מצומת גזית להר יונה. בחירתי שלי ללכת קטע זה בכוון הפוך, קרי מהר יונה לצומת גזית. תחילת המסלול למרגלות מגרש הכדורגל העירוני, השביל מצוי ממש בתחתית הכביש. המסלול במגמת ירידה לעבר נחל ברק. בדרכנו נפגוש מרבדי כלניות וציפורן מצרית בכרמי הזיתים. נעפיל לעבר הר דבורה עליה בתוך חורש טבעי של אלונים ואורנים, נוכל לנוח מול האנדרטה המנציחה את חתונת הכסף של המלכה אליזבט והנסיך פיליפ. לאחר מנוחה נשים פעמינו על דרך עפר סלולה לעבר יער בית קשת. יער שנטע ע"י הקק"ל לשם שיקומו לאחר גדיעתו על ידי השלטון העותמני. בחודשים ינואר - פברואר נוכל לראות את גביעונית הלבנון, אחד הצמחים המרשימים הפורחים באזור זה. נמשיך מספר ק"מ כאשר התבור כבר ניבט למולנו. במרכז המסחרי למרגלותיו נאסוף כוחות לקראת העלייה התלולה. העלייה תלולה לעבר פסגתו, הליכה איטית ומדודה תקטין באופן ניכר את המאמץ. בפסגת התבור נבחין בשרידי החומה שבנה אלמלכ אלעדל אחיו של צלאח א-אדין, בשער הרוח או שער דמשק שנבנה משרידי הביצורים הצלבניים שבנה טנקרד וכן בכנסיית ההשתנות שבה ע"פ המסורת הנוצרית ארעה השתנות ישוע, לעיני משה ואליהו מחד ושלושת השליחים מאידך. הירידה ארוכה וקשה בשביל הנע על קו הרכס ובמגמת ירידה. השביל משופע בסלעים, בחלקו שיפועו חד ואינו קל לירידה. נחצה את מטע הזיתים שלפנינו ולמי שאיבד את סימון השביל, שילך לאורך הגדר מזרחה שם תמצא נקודת היציאה. הליכה קצרה לאורך הכביש תביאנו לתחנת הדלק בצומת גזית.